טיפול רגשי באמצעות הבעה ויצירה- תיאור מקרה
מאת: סמדר ידגר, תרפיסטית בהבעה ויצירה
מהו טיפול בהבעה ויצירה?
טיפול בהבעה ויצירה הוא טיפול רגשי שנועד לאפשר למטופל לעבור שינויים רגשיים באמצעות כלים יצירתיים של אומנות, תנועה, דרמה, סיפור או מוסיקה. העיסוק ביצירה במסגרת הטיפול מאפשר למטופל ערוץ ליצירת קשר עם העולם הפנימי וכלי להבעה עצמית. הביטוי העצמי באמצעות כלים יצירתיים מאפשר למטופל להתחבר לתכנים שלא העז לדבר עליהם או לא היו נגישים לו ולתת להם ביטוי מוחשי בחדר, לעיתים ללא שימוש במילים. בהמשך, תכנים אלו יעובדו באופן מילולי בסיוע של המטפל.
מאחר והיצירה היא שפתם הטבעית של ילדים, טיפול בכלים אומנותיים מתאים ביותר לעבודה רגשית עם ילדים. עבודה באמצעות הבעה ויצירה מסייעת מאד גם בעבודה עם מתבגרים. מתבגרים רבים מתקשים לתת אמון, לבטא באופן ישיר את הקשיים שלהם ולחשוף את עצמם. הטיפול בכלים יצירתיים מהווה עבורם ערוץ לביטוי עקיף, לא מילולי, של התכנים איתם הם מתמודדים. זו הזדמנות לעיבוד התכנים ויצירת השינויים המתבקשים לשיפור איכות חייהם.
טיפול המשלב אומנויות נועד לחזק את הביטחון העצמי ואת הדימוי העצמי, לעבד חוויות טראומטיות, לשקם דימוי גוף, להפחית רמות חרדה ומתח נפשי, לסייע בהתמודדות עם קשיים ותסכולים ולשפר יכולות בינאישיות וכישורים חברתיים.
תיאור מקרה:
דן (שם בדוי) הוא ילד עם תסמונת אספרגר. הוא לומד בכיתה רגילה בבית ספר יסודי. דן הוא ילד אובססיבי, פרפקציוניסט ובעל חשיבה נוקשה. דן תופס את העולם כשחור- לבן ופועל באופן נוקשה ותבניתי. דן אינו סולח לעצמו או לאחרים על טעויות ומרבה לכעוס על עצמו ועל הסביבה אם דברים לא נעשים על פי החוקים ובצורה מושלמת. קשה מאד להגיע עם דן לשיחה מילולית מבלי שיתפרץ ויכעס. הוא מוצף מאד רגשית, השרירים שלו מכווצים מאד והתנועות שלו בחדר מבטאות מתח גופני ורגשי רב. יחד עם זאת, דן הוא ילד מוכשר מאד ואוהב ליצור באומנות ולשחק בהצגות. השימוש בכלים יצירתיים היא הזדמנות לתקשר על דברים בצורה שתעקוף את החשיבה הנוקשה שלו.
דן מציב לעצמו סטנדרטים גבוהים בעת היצירה באומנות. הוא כועס מאד על עצמו כאשר התוצאות אינן מתאימות לסטנדרטים הגבוהים שהוא מציב לעצמו. שימוש בחומרים שניתן בקלות לשנות את הצורה שלהם, מספק הזדמנות ללמוד להתמודד עם תסכולים וללמוד להכיל אותם.
אנו מכינים הצגות ביחד. בהתחלה דן מאד נוקשה ומציג דמויות התואמות את תפיסת עולמו הנוקשה. ההצגה כוללת בתוכה גילום של מספר דמויות, השונות בצורת התנהלותן מדרך החשיבה הנוקשה שלו. בהתחלה דן נמנע ומתקשה, אולם בהמשך הוא מוכן לגלם דמויות שונות, למרות שאינו מזדהה איתן. התנסויות אלו קשות עבורו בהתחלה והוא חווה תסכול רב, אולם עם הזמן הוא נראה משוחרר וחופשי יותר . המשחק שלו נהפך לפחות נוקשה והוא מתנהל במשחק באופן גמיש יותר. הגוף שלו פחות מוחזק ונראה כי הוא מרשה לעצמו להרפות וליהנות יותר מהמשחק.
אני ממשיכה להיות עדה להתנהגויות נוקשות במסגרת הטיפול אולם שומעת כי בכיתה ובבית הוא חושף התנהגויות חדשות: הוא פחות מתפרץ כאשר המציאות שונה ממה שציפה שתהיה ויותר סלחני כלפי עצמו וכלפי הסביבה. נראה כי הוא מאפשר לעצמו לחוות דברים חדשים ומקבל יותר בהבנה ופועל בצורה פחות נוקשה מול מצבים משתנים. הוא לא מגיב עוד רק על פי דגם תגובה אחד נוקשה אלא נראה כי ההתנסויות אותן חווה בטיפול אפשרו לו פתח להגמשת התפקוד שלו והוא מסוגל להגיב בצורות מגוונות יותר ולא עוד שבוי בצורת חשיבה המגבילה אותו.
לסיכום, המשחק הדרמטי בטיפול הרגשי אפשר לילד עם לקות תקשורתית, המתקשה מאד להתמודד עם מעברים ושינויים, חוויות שאפשרו לו לראות את הדברים שאותם הוא חווה במציאות מזוויות ראיה נוספות ולהגיב בצורה פחות נוקשה ויותר מסתגלת.